הקאמבק של מיקור החוץ

יום רביעי 23 אוגוסט 2017

 

מאמר מאת אורן מזרחי, סמנכ"ל אגף מיקור חוץ בקבוצת One1

 

בשנים האחרונות אנו עדים לגידול עקבי בשימוש בשרותי ענן. מה שנראה לנו בעבר כצעד נועז ואף מסוכן, הפך לתפיסת עולם מקובלת. ארגונים וגם צרכנים פרטיים מבינים שהענן מאפשר להם להפחית הוצאות על רכישת ציוד או רישוי תוכנות ובאותה הזדמנות להיפטר מהצורך לנהל ולעדכן אותם באופן שוטף. הענן מאפשר לכל סוגי המשתמשים שליטה מלאה בכמות ובסוג השירותים שהם צורכים וכמובן שגם בהתאם לתקציב הנתון. בנוסף, ניתן להרחיב את השימוש בזמני עומס ולהפחית שוב את ההוצאות על שירותי המחשוב, ברגע שהעומס ירד.

כשאנשים מדברים על מחשוב ענן, רבים מהם נוהגים להשוות אותו לרשת החשמל. "למה שמישהו ירצה לרכוש גנרטור, לתחזק ולתדלק אותו, כשהוא יכול לקבל חשמל כשירות מחברת החשמל?". קיימת גם השוואה של השימוש בשירותי ענן לחכירת רכב מליסינג, כחלופה נוחה ואטרקטיבית לקניית מכונית במחיר מלא. אם האנלוגיות הללו נשמעות לכם מוכרות - בעיקר לוותיקי תעשיית ה-IT שביניכם - הרי שיש לכך סיבה פשוטה: אאוטסורסינג.

בעשור הקודם הגיעה הפופולריות של מיקור החוץ לשיא. בכל פגישה שקיימתי, בכל ארגון שביקרתי, תמיד פגשתי בחברי הנהלה שמדקלמים את המשפט המפורסם של גורו הניהול פיטר דרוקר:
"Do what you do best, outsource the rest". אלא שמאז חלפו להן כמה שנים שבהן ירדה קרנו של מיקור החוץ. חברות רבות העדיפו "להחזיר הביתה" את ניהול מערך המחשוב הארגוני שלהן מתוך תפיסה שהם יוכלו לעשות זאת בצורה טובה ויעילה וידעו להתמודד עם כל האתגרים הטכנולוגיים שעולים וכמובן שיוכלו לעשות זאת במסגרת תקציבית מוגדרת.

אלא שבחודשים האחרונים חלה התעוררות של פרויקטי מיקור חוץ בתעשיית ה-IT בישראל. יש התעניינות גוברת והולכת  של לקוחות בבחינה של הוצאת שירותים בתחום המחשוב אל מחוץ לארגון.  זאת, תוך הגדרה מדויקת של התפוקות הנדרשות, שמירה על איכות גבוהה, לוחות זמנים מדויקים והכל תוך חסכון בעלויות. הלקוחות מבינים, היום יותר מתמיד, את היתרונות הגלומים באאוטסורסינג.

מניתוח של תעשיית המחשוב העולמית וזו המקומית, ולאור המגמות הטכנולוגיות והנסיבות הכלכליות שמכתיבות את התנהלות שוק המחשוב בישראל, ניתן להצביע על שלוש סיבות עיקריות לקאמבק המסתמן של האאוטסורסינג:

-          ראשית, המצב הכלכלי במשק מביא לכך שהנהלות דוחקות במנהלי המחשוב הארגוני לצמצם עלויות ובמקביל לשמור על התפוקה הקיימת ואף להגדילה. במקרים רבים פונה הארגון לפתרון של מיקור חוץ, מאחר והוא מאפשר לשמור על רמות אחזקה ותפעול גבוהות של מערכות המחשוב הארגוניות, תוך הקטנת הוצאות שכר, שמירה על קידמה טכנולוגית והבטחת עמידה ב-SLA לשביעות רצון המשתמשים והנהלת החברה.

-          שנית, קצב השינויים הטכנולוגיים הולך וגובר והוא מאלץ את מנהלי המחשוב בארגונים להתעדכן באופן תדיר, כדרך חיים. המרוץ אחר הטכנולוגיה העדכנית ביותר הופך לקשה ומפרך משהיה בעבר - בעיקר עבור ארגונים שליבת העסק שלהם אינה קשורה למחשוב. עקב כך, ארגונים רבים מבינים שהשימוש במיקור חוץ יחבר אותם לחברת מחשוב שתשמור עבורם על רמת חדשנות ועדכניות טכנולוגית.

-          יתכן שהסיבה האחרונה היא החשובה מכולן - הענן גרם לשינוי תודעתי אצל מקבלי ההחלטות בארגונים. ככל שהמודל של מחשוב ענן הופך לנפוץ ומקובל, כך מתפשטת ההכרה ששירותי מחשוב יכולים להיות יעילים, גמישים, בטוחים ואף משתלמים כלכלית - כאשר הם מסופקים כשירות למשתמשים, וללא רכישה של תשתיות פיזיות. תנועת המטוטלת של ההיסטוריה הביאה לכך שאנשים מדברים על מחשוב ענן באותו להט שדיברו על מיקור חוץ לפני מספר שנים. והם אפילו משתמשים באותן מטאפורות. מקבלי החלטות שהפנימו בגלל הענן את התפיסה של "מחשוב כשירות" רואים פתאום באור חדש-ישן את האפשרות של מיקור חוץ. וכפי שתיארתי, לאחרונה רבים מהם שוקלים אפשרות זו בחיוב.

תעשיית המחשוב העולמית, ובפרט זו של ישראל, מתמודדת כיום עם אתגרים לא פשוטים. מנהלי מחשוב נדרשים לצמצם עלויות, לשמור ואף להגדיל את התפוקות, ותמיד להישאר מעודכנים מבחינה טכנולוגית בעולם שקצב השינויים בו הולך וגובר בהתמדה. דווקא השינוי התפיסתי שנוצר בעקבות הפופולריות של מחשוב הענן וההתייחסות אל מחשוב כאל שירות, הוא שהכשיר את הקרקע לקאמבק של מיקור החוץ בתעשיית המחשוב בישראל. כשחושבים על זה, מבינים שהרעיון נשאר ללא שינוי וזו רק המנטרה שהתחלפה: פעם ציטטנו את פיטר דרוקר והיום אנחנו שואלים "למה לקנות מכונית אם אפשר להשתמש בשירות ליסינג?"