התמודדות מול אתגרים חדשים בעולם הבדיקות

יום רביעי 23 אוגוסט 2017

 

מהם המשתנים המשפיעים על עולם הבדיקות וכיצד?

 

מאת :עומר דרור מנכ"ל טסקום חטיבת הבדיקות של One1

 

עולם שרותי הבדיקות מושפע ממספר רב של משתנים, מתוכם ניתן להגדיר שניים אשר הינם בעלי השפעה ניכרת אך מנוגדת:

 

1. השינויים הטכנולוגיים המהירים, והקצב ההולך ומואץ של שחרור גרסאות החדשות לשוק, מאלצים את כל המעורבים בתהליך הפיתוח, כולל את הבודקים, לרכוש רמה מקצועית גבוהה יותר, ולהצטייד בהבנה מעמיקה של התוכנה, הסביבות והנתיבים הקריטיים.

 

2. מנגד, ניתן לראות את ההשפעה של המצב הכלכלי - לקוחות רבים הנדרשים לחסוך בהוצאות נוטים לפנות לדרך הקלה - צמצום ההשקעה בשעות בדיקות, פעולה המצריכה שימוש בבודקים מיומנים יותר, אך הם מחפשים פתרונות המבוססים על בודקים בעלויות נמוכות מאוד, כלומר פחות מיומנים.

 

לא מעט ארגונים הפועלים בהתאם להשפעות שני המשתנים הללו נכנסים לאזור מסוכן מאוד, בו במקרה הטוב איכות של התוכנה אותה ישחררו תהיה ירודה, ובמקרה הפחות טוב פרויקטים לא יעלו לאוויר לחלוטין, או יחרגו בצורה משמעותית מתקציבם המקורי.

 

בשוק קיימים כיום פתרונות רבים המיועדים להפחתת העלות הכוללת של הבדיקות והפרויקט, מבלי להגדיל את הסיכון באופן ישיר. פתרונות אלו כוללים שימוש בכלים הנכונים, שילוב של אנשי מקצוע עם מיומנויות ספציפיות בשלבים שונים של הפרויקט, ועבודה במודלים גמישים המשלבים עבודה של "צוות גרעיני" קבוע ומצומצם, המתוגבר ע"י מומחים בעבודה מרחוק, או תוך תגבור הצוות לתקופת ביצוע הבדיקות בלבד.

 

לחברת טסקום יש מגוון פתרונות העונים לצורך הנ"ל , אחד הפתרונות מבוסס על קהילת הבודקים של ישראל, המוכרת בשמה Tescomunity. קהילה זו של אנשי מקצוע מנוהלים ע"י מנהל פרוייקט מיומן ומנוסה, המרכיב את הצוות עפ"י הצרכים, הזמינות וההתאמה של המשאבים למשימה.

 

האם יש הבדלים בין התעשיות השונות בהיבטים של בדיקות התוכנה?

 

בהחלט - לדוגמה, בדיקות של מערכות זמן אמת, מערכות רפואיות ומערכות נשק שונות מהותית מבדיקות של אתרי אינטרנט, מערכות ארגוניות או מערכות פיננסיות. ההבדלים הם בעיקר ברמות המיומנויות הנדרשות מצד מבצעי הבדיקות. בבדיקות של מערכות זמן אמת, למשל, רוב הבדיקות מתוכננות ומבוצעות בסביבה סימולטיבית, וכוללות בדיקות של אלגוריתמיקה מורכבת ושימוש בכלים כגון math lab, ולכן הבודקים נדרשים להיות בעלי תואר במדעי המחשב/אלקטרוניקה או תואר אחר בתחום המדעים המדוייקים. מאידך, בבדיקות של מערכות ארגוניות או מערכות פיננסיות (בנקאיות/ביטוח), הידע העסקי הוא הידע הרלוונטי ביותר, ואילו היכולות הלוגיות והיכולת לקרוא ולהבין קוד משמעותיות פחות. לפיכך, קל יותר להסב איש ביטוח ותיק לביצוע בדיקת מערכות מידע בחברות ביטוח, מאשר להכשיר בוגר אוניברסיטה במדעים מדוייקים לפעול בתחום הביטוח.

 

הבדל נוסף בין התעשיות השונות הוא ללא ספק רמת הקריטיות של המערכות ועלות התקלה הפוטנציאלית. לא ניתן להשוות תקלה באתר אינטרנט או במשחק לתקלה במערכת מבצעית כדוגמת כיפת ברזל, או מערכות רפואיות כגון מערכות MRI . גורם זה הינו בעל השפעה ניכרת על היקף הבדיקות השונה מהותית בין התעשיות השונות - בעוד בחלק מהענפים יחס ההשקעה בשעות בין בדיקות לפיתוח עומד על 1 ל-2, בענפים אחרים היחס הוא 1 ל-5.

 

האם הנטייה של חברות האינטרנט להוציא מוצרים בגרסת בטא ולתקן תוך כדי תנועה פגעה בתדמית ענף הבדיקות?

 

חברות אינטרנט הנוטות להוציא מוצרים בגרסת בטא ולבצע תיקון תוך כדי התהליך, עושות זאת עם מוצרים בהם לתקלה שיכולה להתרחש אין השפעה מהותית על המוצר. חברות אחרות בוחרות לרוב להשתמש בתהליך של Crowd Testing, כלומר בחינת המוצר בידי כמות מוגבלת של משתמשים לפני היציאה לשוק עם מוצר בטא. חלקן מצליחות יותר וחלקן פחות.

 

חברות בשלות וותיקות, וחברות עם מוצרים בהם יש משמעות עסקית לתקלה עבור לקוח הקצה, לא נוטות לשחרר מוצרים שלא נבדקו כראוי. הצרכנים כיום רגישים יותר לתקלות, התחרות בשוק גבוהה, וכמעט לכל מוצר ואפליקציה יש תחליף ראוי הנמצא במרחק הקלקה.

 

הקושי של חברות צעירות הוא להקים מערכי בדיקות מקצועיים באופן עצמאי, ומאידך הן חוששות להיות תלויות בגורם חיצוני לאורך זמן. Tescom מציעה פתרון לחברות צעירות שכאלה, המבוסס על מודל של BOT (Build, Operate, Transfer) לפיו Tescom, עם נסיונה ושלל אנשי המקצוע המנוסים שלה, מקימה את מערך הבדיקות והאיכות (כולל הגדרת משימות, גיוס כוח אדם, הטמעת כלים ומתודולוגיות), ולאחר תקופה קצרה של מספר חודשים, התפעול והאחריות עוברת לחברה עצמה (כולל קליטת העובדים).